חדירות ושיגורים מרצועת עזה, מתיחות מצפון, תקיפות בטווחים רחוקים – הזירה האזורית מבעבעת, כאשר כל הצדדים משחיזים חרבותיהם לקראת סיבוב אלים. מציאות ביטחונית זו נגזרת משלושה נדבכים מרכזיים העוסקים בניתוח המצב: המערכת האזורית, המערכת הפוליטית, והמנהיגים המנסים למצב עצמם במקום נכון.
בחודשיים האחרונים אנו עדים לתהליכי הסלמה במספר מעגלים סביב ישראל: המתיחות הבין-לאומית סביב מיצרי הורמוז ועניין הגרעין האיראני, הזירה הצפונית שמושפעת באופן ישיר מהמתהווה במפרץ הפרסי, והזירה הפלשתינית שמנסה לאתגר כל פעם מחדש.
תהליכים אלו מתרחשים במקביל להעלאת מוכנות צה"ל לעימות אפשרי, אם מוגבל לדרום, או נרחב ובדגש על הצפון אל מול לבנון וסוריה. ברמה האזורית המערכת נדרכת אל מול עימות אפשרי במפרץ, גם על רקע הדיווחים כי ישראל שותפה למאמץ, באופן שבא לידי ביטוי בתקיפות אוויריות במעגלים רחוקים.
תקיפה בשדה"ת של סוריה
בשעה שהאיראנים מנסים לייצר הרתעה מול המערב, ובעקיפין מחממים את שלוחותיהם, התחזית לעימות אפשרי מתבהרת. ומכאן שכל זירה המקושרת לעניין מצויה בתהליך התחממות – ראינו זאת בחדירות מתוך רצועת עזה, בתהליכים בתוך סוריה, ובהתבטאויות האחרונות של נסראללה, שהזכיר לנו לאחרונה את הטיל ששוגר על ידי חזבאללה במלחמת לבנון השניה ופגע בספינת הטילים "חנית".
כל השחקנים האזוריים רואים את ההכנות של צה"ל, ובהחלט מגיבים להן, אם בהצהרות, ואם בניסיונות פיגוע בכלל הזירות – ראינו זאת גם בגוש עציון וגם בהר הבית. במצב מסוג זה תגובה בצד אחד מובילה לתגובה בצד השני וחוזר חלילה, כאשר המגמה הנראית לעין היא הסלמה.
עוד בנושא:
לא ניתן לנתק את התהליכים האלו מהמצב הפוליטי בישראל, ההולך לקראת הכרעה מעניינת בשבועות הקרובים. המערכת הפוליטית מושפעת מהמצב הביטחוני באופן מובהק, בטח כאשר בעשורים האחרונים כל ממשלת מעבר שניסתה מהלך צבאי שילמה על כך במחיר כס השלטון. הדילמה האם להסלים או להכיל מושפעת באופן ישיר מסיטואציה זו, והתובנה הזו ברורה גם למחרחרי המלחמה סביבנו – מכאן שהם מותחים את החבל עד כמה שניתן מבחינתם.
ובתוך כל זה לא ניתן להתעלם מהעניין הפרסונלי של 2 מנהיגים: האחד מנהיג ציבורי, והוא ראש הממשלה נתניהו , והשני הוא מנהיג צבאי, והוא הרמטכ"ל כוכבי. שני אישים אלו מבינים שהם מצויים בשעת מבחן. ראש הממשלה כאמור שם עצמו שוב לבחירת הציבור, כאשר במקביל הוא נאבק על חפותו אל מול חשדות, והשני, המנהיג הצבאי, מנסה להנחיל רוח אחרת לגייסות הלוחמים.
שריפות בעוטף עזה // צילום: רפי בביאן, קב"ט מועצה אזורית שדות נגב
כל התהליכים המתוארים מצביעים על חוסר יציבות, על דילמות, על רווח והפסד בכל נדבך: אזורי, פוליטי, ואישי. והכל בסופו של עניין מוכתב מהיכולת של כל שחקני הזירה למתן או לנהל שיח בערוצים מדיניים גלויים או מוסתרים. יש לזכור שבשנה הבאה גם בארצות הברית, טראמפ נערך לבחירות, וגם זה, מן הסתם, משפיע על הכל.
בסיטואציה הזו, כאשר הכל מעורבב ומתלהט, יש לאחוז היטב את החרב אשר בנדן. ועם זאת – ראוי להיזכר גם במשל הסמוראי, שאומר כי חרב אשר יוצאת מן הנדן חייבת להכות באויב ולהפילו. אצל הסמוראים חרבות אף פעם לא היו נשלפות סתם כך. אם חרב הסמוראי לא הייתה פוגעת באויב, היא הייתה מופנית חזרה לעבר הסמוראי.
2019-08-22 10:19:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNjg0NzI30gEA?oc=5
Bagikan Berita Ini
0 Response to "בדרך להסלמה? בעזה, באיראן ובישראל משחיזים סכינים - ישראל היום"
Post a Comment